תחושת מסוגלת זו מסקנה שאני מסיקה על ביצועי בעולם אם המסגרת שבה אני נמצאת תואמת לכישרונותיי, יכולתי ולצרכיי. היא אחראית על תפיסת הערך העצמי שלנו ותחושת הביטחון שלי בי. חונכתי לעצמאות מגיל ממש קטן, רמה של גמילה מטיטולים מגיל שנה וחצי. אני זוכרת שכעסתי כשאמא לא רצתה לקשור לי שרופים או לצייר במקומי ציור לבית ספר. היא חינכה אותי לעצמאות ואכן אני אדם מאוד עצמאי שאוהב לבד, מצד שני, תחושת המסוגלות שלי היא לא גבוהה, גם הערך העצמי והבטחון בי וביכולת שלי להצליח כבת אדם עצמאית, גם לא מאו

והתשובה היא לא. אני נמצאת במסגרת שאומרת לי מה לעשות ומתי, כאילו אני ילדה קטנה, מעריכה אותי מעט מאוד ורוצה ממני הרבה. אני לא מאמינה במסגרת הזו יותר. היא שיקוף של כל מה שפעם האמנתי שמגיע לי בחיים. היום אני יודעת שלא סיפרו לי את כל האמת כי בעצמם לא ידעו. עכשיו אני יודעת שמה שאפשרי לי זה מה שאני מאפשרת לעצמי וזה מה שאני חווה במציאות חיי. ואנחנו רגילים לאפשר לעצמנו מעט מאוד. לתת את הכח לאחרים. לצמצם. לשתוק.לחיות בחוסר אונים. בחוסר בכללי. המהות של החיים שלנו כאן זה לחיות את האלוהי