מוקדש לכל מחפשי האמת: תהליך התעוררות רוחנית.
אני מוכנה לדבר על זה בפומבי ואני מרגישה שמחה בליבי כי עד היום פחדתי לדבר על הנושא השנוי במחלוקת הזה.
כי אם אתה שם, אתה מתחבר וגם בתוך הנושא יש הרבה מחלוקת.
אם אתה מחוץ לנושא, אז אתה קורא לזה היפיזם, מחבקי עצים, כת, רוחניקים, מעופפים וכו.
לפני 6 שנים זה קרה.
ממש בימים אלה של חגי תשרי.
החיים היו "יפים", על הנייר. הייתי נשואה, 2 ילדים, הגשמתי חלום והייתי בעלת סטודיו לצילום. הייתי כבר במקום ממש טוב, בשיא הקריירה.
ניהלתי נטוורקינג נשי שייסדתי עם הצוות שלי בחריש החדשה.
אבל בפנים..הקול הזה..לא נתן לי שקט. לא הייתי מרוצה. לא ידעתי להיות מרוצה. יותר נכון תמיד הייתי במרוץ, לברוח מהבפנים, לברוח מהאמת, שהזוגיות כבר הפכה לשותפות והורות.
התקשנו בביחד שלנו, לא שמנו לב איך האהבה הפכה להרגל ואזור נוחות.
חשק מ*ני כבר לא היה לי תקופה ארוכה, לא הרגשתי מ*נית, לא הייתי מחוברת לגוף שלי והייתי עמוק בתוך מה צריך בשביל לשרוד.
ידעתי שאם אתחיל טיפול, הנישואין האלה יסתיימו. ידעתי את זה בתוכי, לא הייתי מודעת ל למה כי כאמור, מנגנון ההדחקה שמר עליי מעולה בפני שינויים.
לצד טיפול מסיבי שהתחיל בנושא הזוגי, כבר הייתי אחרי טיפול אינטנסיבי שקשור להתפתחות אישית ועסקית ונרשמתי גם לקורס חזון עצמי שבדיעבד הבנתי שהווה את הטיפה האחרונה להתעוררות שלי, זה היה קורס דיגיטלי סופר רוחני ועמוק שהוגש בדרך הכי פרקטית לחיפוש החזון העצמי.
ואז..לילה שחור.Black night of the soul.
בכי ששוטף את כל האשליה ומפנה מקום לאמת.
אמת אודות הבריאה.
אמת אודות השליה, היאחזות בבטחון בתוך מסגרת משפחתית, עסקית...כשכבר לא נותר דבר.
התעוררתי ליום חדש ובתוכי הבנה,
שג'ני איננה.
הגוף כאן. החיים הקודמים כאן.
היא? כבר לא כאן.
והחל תהליך פירוק.
ביי ביי לעסק שבניתי במשך עשור.
ביי ביי למיזם נטוורקינג שבניתי 3 שנים.
ביי ביי לבעל, משפחה.
פרק חדש.
מתחילים מ0.
אבל לא סתם מ0,
מתחילה להבנות זהות חדשה כשהיא עוד בהכרות עם עולם חדש, עולם הרוחניות המודעת.
מי אני?
דתיה בלי דת, כך ראיתי את עצמי.
וזה היה נכון כי כשיש דת יש קרקע,
ואני הייתי בלעדיה,
דמיינו עץ שחתכו לו את השורשים והוא עדיין ממשיך להתקיים אבל רק מהאמונה שלא מחוברת לקרקע, זו חווית ריחוף על פני האדמה.
Comments